כלי מיתר

גיטרה היא כלי נגינה נפוץ מקבוצת כלי המיתר. הנגינה על הגיטרה מתבצעת באמצעות האצבעות או באמצעות מפרֵט. הגיטרה מבוססת על כלי מיתר עתיקים יותר כמו העוּד או הלאוטה. הגיטרות הנפוצות ביותר הן גיטרות בעלות שישה מיתרים. למרות הבדלים בבנייה ובסגנון הצליל אותו הן מפיקות, הגיטרות השונות, בהנחה שהן מכוונות באותו אופן, יפיקו את אותו התו בנגינה על אותם המיתרים והשריגים, ועל כן צורת האקורדים ביניהם אינה משתנה. ישנם סוגים רבים של גיטרות, המשמשות למטרות שונות ובסגנונות שונים. נהוג לשייך את הגיטרות השונות תחת שתי קטגוריות־על – הגיטרות האקוסטיות והגיטרות החשמליות.

עוּד (בערבית: عود) הוא כלי מיתר קדום העשוי מעץ. הוא נפוץ בעיקר בחצי האי ערב, במזרח התיכון, בצפון אפריקה, בחלקים בדרומה ובבלקן. לעוּד יש אחד עשר מיתרים. לגופו של העוּד יש גב מוטה ודמוי־קערה הדומה לצדו החיצוני של חצי־אבטיח, בניגוד לגבה השטוח של הגיטרה. הקערה הזו מאפשרת לעוּד ליצור תהודה ולהפיק צליל מורכב יותר.

קָאנוּן (בערבית: قَانُون) הוא כלי פריטה ממשפחת הכלים הקורדופוניים, והינו כלי מרכזי במוזיקה הערבית ובמוזיקה הטורקית. הקאנון בנוי מקופסה שטוחה בצורת טרפז ישר־זווית. הקאנון מונח בצורה אנכית על ברכיו של הנגן, או על גבי מעמד. על מיתרי הקאנון פורטים בעזרת מפרטים עשויים קרן, שריון צב, שנהב, קליפת אגוז קוקוס, עצם או פלסטיק, אשר מוחזקים על האצבעות המורות בעזרת טבעות מתכת או באמצעות הציפורניים בלבד.